אודות

מקורות

תל תפוח - כפר יהודי מקראי עתיק.

מוזכר לראשונה ברשימת ערי הממלכה שכבש יהושוע "מלך תפוח אחד" (יהושע: י"ב, י"ז)
ולאחר מכן כישוב בגבול ארץ אפרים: "מתפוח ילך הגבול ימה נחל קנה והיו תוצאותיו הימה זאת נחלת מטה בני אפרים למשפחתם" (יהושע: ט"ז, ח'). (מקור)

עפ"י השערות חוקרים, מיקומו של הישוב תפוח בתל הנקרא שייח אבו-זרד
בסמוך לכפר יאסוף (שמורת תל-תפוח).

שמורת תל תפוח משתרעת בשטח של 29 דונם בתל אבו זרד, נקודת גובה 680 מ', שמזוהה עם העיר הקדומה תפוח, המוזכרת כנקודת ציון בגבול נחלות השבטים אפריים ומנשה.
אופיו של התל הוא במה מפולסת(ראה תמונה למעלה), בה נטוע מטע שקדים.
במרכז התל נמצא מכאם שייח' אבו זרד, סביבו שרדה חורשת עצי אלון מצוי (עשרות עצים שגובהם עד 8-7 מ').
בחצר המבנה צומחים עצי אגס סורי (כ- 5 פרטים) ועוזרר קוצני (עץ בודד).
בגל אבנים גדול המשתרע ממערב למבנה נמצא ריכוז גדול של הצמח הנדיר מורית קלוטה, ממשפחת הסוככיים.
כל אזור השמורה נכלל כיום בשטח B ואינו מנוהל כיום כשמורת טבע.
בחלקה הדרומי של השמורה ניצבת כיום אנטנה סלולארית פלסטינית, הנראית גם בתצפית מכפר תפוח.(עמית מנדלסון)


"התל היפה למראה, שעליו עצי שקד וזית, הוא כנראה שרידי היישוב יָשוּב המופיע בחרסי שומרון מבית ראשון, שאולי הוא ישבי או יששיב של בית שני שהיו בה כותים וייצאה פירות לאנטיפטריס.
במקום ממצאים משתי התקופות (ברונזה תיכונה ועד הלניסטית).
אפשרות נוספת היא לזיהוי תפוח המקראית (המוזכרת כבר בספר יהושע ברשימת 31 המלכים) במקום זה, שגם היא הייתה עיר של בית שני שהייתה שומרונית.
בחלק המזרחי של התל ניתן להבחין בשרידי מבנה עצום שכיום נותר ממנו גל אבנים מרשים, וממזרח לו מבנה ה"מקאם" של שיח אבו זרד, מבנה בעל שני חדרים מקומרים ועליהם כיפה. חדר אחד פתוח בעל שני קשתות, וחדר שני סגור המשמש כמקום תפילה וקבועה בו "מיחרב" בקיר הדרומי. (התיאור ותמונות 2 ו3 מאתר עמוד ענן) 

 

"תפוח - תל אבו זרד (נ"צ 171167)
יהושע טז, ח; יז, ז-ח. העיר תפוח מזוהה בתל אבו זרד - גבעה בולטת ממערב לכפר יסוף.
על שיא הגבעה יש כיום קבר שיח נאה וסביבותיו עצי אלון ושקד.
בסקר הארכיאולוגי - תשכ"ח (בהנהלת ז' קלאי) [ובסקרי שנות השמונים בהנהלת י' פינקלשטין], נמצאה כאן קרמיקה כנענית וישראלית.

גבול מנשה-אפרים טיפס מנחל קנה מזרחה עד לתפוח, ומכאן פנה לצפון מזרח, לעבר המכמתת.
הגבול עבר בתוך יחידת הטריטוריה הכנענית של מלכות תפוח, ופיצל אותה: העיר ניתנה לאפרים, ושטחיה (ארץ תפוח) ההרים שמצפון לה, ניתנו למנשה: "למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל גבול מנשה לבני אפרים" (יהושע יז, ח).

ברשימת ל"א מלכי כנען נמנו רק שתיים מערי הר שומרון. אחת מהן תפוח (יהושע יב, יז).
תפוח היתה אפוא ממלכה כנענית. מושב המלך היה בעיר (תל אבו זרד). שטח הממלכה השתרע צפונה בהרים עד הר גריזים בערך. חלוקת יהושע פיצלה, כאמור, ממלכה כנענית זו. עיר הממלכה תפוח ניתנה לאפרים ואילו שטח הממלכה למנשה." (יהודה אליצור)

איך קמנו?

היישוב הקהילתי דתי כפר 'תפוח' נוסד על ידי התנועה המיישבת של 'הפועל המזרחי' בט"ו באב תשל"ח (יום שישי 8/18/1978) על בסיס גרעין הנח"ל ארגוב שהחזיק במקום כחצי שנה.
הגרעין המייסד של היישוב היה של בני הדור השני של מושב ברקת.
במשך תקופה לא קצרה החזיקו במקום 9 משפחות ושני רווקים שהתמודדו עם דרכים משובשות, בעיות אספקה, מגורים באוהלים ומזג אוויר קשה. 

במשך השנים הגיעו ליישוב מגוון רב של עדות בתקופות שונות של קליטה ובזמנים שונים.
בעשור האחרון, בעקבות 'פרויקט סטודנטים' שסיפק מעונות לסטודנטים מ"אוניברסיטת אריאל" בתנאים מועדפים, והחלטה של בני הדור השני של תפוח להישאר ביישוב לאחר נישואיהם, הכפיל הישוב את עצמו.
עשרות זוגות צעירים נקלטו ביישוב עובדה שרק הגבירה את מגוון הדרכים בעבודת ה' ביישוב, את מרקם החיים ואת אופיה של חיי הקהילה.
כיום חיים בצוותא בנוסף למה שצוין לעיל, גם בוגרי מכינות קדם צבאיות, ישיבת הסדר וישיבות גבוהות ומתגוררות ביישוב כ 200 משפחות והיד עוד נטויה בעז"ה.

איפה אנחנו?

היישוב ממוקם על "דרך האבות'' בה הלכו אברהם יצחק ויעקב כשנכנסו לארץ ותרו אותה. השם תפוח ניתן ליישוב על שם העיר המקראית תפוח שישבה בנחלת אפרים.
היישוב שוכן מעל צומת מרכזי 'צומת תפוח' ומשמש כנקודת מעבר לכל חלקי הארץ: ירידה לכביש הבקעה, מעבר ליישובי גב ההר, בקצה של כביש 5 המוביל למרכז הארץ.